אתמול ה04/11/2025, התקיים כנס בנקאות המחר של הפיקוח על הבנקים.
במהלך הכנס נשא נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נאום מקיף שסקר את מצב המשק הישראלי, את המדיניות המוניטרית, את אתגרי תקציב 2026 ואת המהפכה הטכנולוגית שעובר עולם הבנקאות.
כמו כן הוא אף נגע בנקודה שכולנו מחכים לדעת, מתי הריבית תרד ואם בכלל.
חוסן מרשים לצד התאוששות הדרגתית
הנגיד פתח בסקירת מצב המשק, והדגיש את החוסן המרשים שהפגינה הכלכלה הישראלית למרות הזעזוע הקשה של ה-7 באוקטובר ושנתיים של לחימה.
הפגיעה והחוסן
המלחמה הובילה לפגיעה ניכרת בפעילות, ובשיאה (רבעון שני 2025) התוצר היה נמוך בכ-5% מהמגמה הצפויה. עם זאת, הנגיד ציין כי גורמים בינלאומיים מביעים "השתאות" מיכולת העמידות של המשק, שבאה לידי ביטוי גם בירידת פרמיית הסיכון ובעליות בבורסה.
סימני התאוששות
ברבעון השלישי, ובמיוחד בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה וסימנים לצמיחה מחודשת.
האתגרים שבדרך
למרות האופטימיות, הנגיד הדגיש כי המציאות הביטחונית שברירית, וכי המשק עדיין מתמודד עם אתגרים כמו המשך שירות מילואים בהיקפים גבוהים ומגבלות היצע בשוק העבודה.
מה עם הריבית? (מדיניות מוניטרית)
בהתייחסו למדיניות הריבית, הנגיד הבהיר כי בנק ישראל פועל בגישה מדודה ואחראית, המבוססת נתונים בלבד.
התמתנות האינפלציה
במקביל להתאוששות בפעילות הכלכלית, נמשכת מגמת התמתנות בסביבת האינפלציה. המדד האחרון, שהפתיע כלפי מטה, תומך במגמה זו.
איזון כוחות
הנגיד ציין שני כוחות מנוגדים שישפיעו על האינפלציה: מחד, התיסוף בשקל וההקלה במגבלות ההיצע (ירידת מילואים) פועלים למיתון המחירים. מאידך, שיפור במצב הגיאופוליטי עלול להוביל לגידול בביקושים ולהפעלת לחצים לעליית מחירים.
מדיניות עתידית
ההחלטות יתקבלו בהתאם לנתונים שיתפרסמו (מדד נוסף ונתוני צמיחה לרבעון השלישי). הנגיד הדגיש כי הורדת ריבית מוקדמת מדי הייתה עלולה לפגוע באמינות המדיניות ולחייב העלאה חוזרת.
תקציב 2026
הנגיד הקדיש חלק ניכר מדבריו לאתגר גיבוש תקציב 2026, והציג את מה שהוא מכנה "הטרילמה הפיסקלית" – שלושה אתגרים מבניים המתקיימים בו-זמנית:
הפחתת יחס החוב לתוצר
במילים פשוטות: המדינה צריכה להקטין את ההלוואות שלה ביחס לגודל הכלכלה. הנגיד מסביר שזה חיוני כדי לבנות "כריות ביטחון" תקציביות. כך, במשבר הבא (והוא יבוא), המדינה תוכל להוציא כסף בלי להיכנס לסחרור חובות ובלי לאבד את אמון המשקיעים.
השקעת חסר במנועי צמיחה
כלומר, המדינה לא משקיעה מספיק בדברים שיגרמו לכלכלה לצמוח בעתיד. הנגיד מתכוון בעיקר לחינוך איכותי (כדי שיהיו עובדים טובים יותר) ולתשתיות כמו כבישים ורכבות (כדי שאנשים וסחורות יגיעו מהר ממקום למקום). בלי השקעה כזו, הכלכלה "תיתקע" במקום.
אילוץ תקציב הביטחון
תקציב הביטחון גדל מאוד בגלל המלחמה, והוא "אוכל" נתח ענק מהעוגה התקציבית. הנגיד מסביר שאי אפשר להתעלם מזה. הממשלה חייבת להתאים את הוצאות הביטחון למצב, או למצוא מקורות הכנסה חדשים (כמו העלאת מיסים), אחרת לא יישאר כסף לשירותים אחרים.
כדי להתמודד עם הטרילמה, הציג הנגיד ארבעה עקרונות מחייבים לתקציב:
1. יעד גירעון ברור (עד 3%)
כבר מ-2026, יש ליישם תוואי יורד ביחס החוב לתוצר. יעד זה מחייב קביעת גירעון לשנת 2026 שלא יעלה על רמה הגבוהה במעט מ-3% תוצר.
2. בניית "כריות פיסקליות"
הנגיד הדגיש כי הורדת החוב אינה "התעקשות טרחנית", אלא צורך חיוני לבניית "כריות תקציביות" שיאפשרו למשק להתמודד עם הזעזוע הבא, כפי שקרה בקורונה ובמלחמה.
3. השקעה חכמה בצמיחה
יש להשקיע במנועי צמיחה (כמו חינוך ותשתיות) ובמקביל לבצע קיצוץ בהוצאות שאינן תומכות צמיחה ואף פוגעות בהשתתפות בשוק העבודה.
4. התאמה בתקציב הביטחון
לאור העלייה הניכרת בו, נדרשת "התאמה משמעותית" ברמת ההוצאה הביטחונית או מציאת מקורות תקציביים חלופיים כדי לעמוד ביעד הגירעון.
הסטארט-אפ ניישן לא יכולה להישאר מאחור
בנושא המרכזי של הכנס, הנגיד קרא למערכת הבנקאית בישראל להאיץ באופן דרמטי את אימוץ הטכנולוגיות הפיננסיות החדשות.
- החלק/לחץ
המהפכה כבר כאן
הנגיד ציין כי טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, DLT (טכנולוגיית רישום מבוזר) ומטבעות יציבים אינן חזון עתידי אלא מציאות קיימת שמשנה את פני המערכת הפיננסית הגלובלית.
היתרונות בטכנולוגיה
טכנולוגיות אלו מאפשרות ניהול נכסים יעיל יותר, ביצוע עסקאות אוטומטי (DVP) 24/7, והרחבת תהליכי "טוקניזציה" (הפיכת נכס ל"אסימון" דיגיטלי) לנכסים פיזיים כמו נדל"ן וסחורות.
הביקורת על ישראל
"המערכת הבנקאית בישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור", אמר הנגיד. הוא ציין כי אף שהייתה התקדמות (בנקים דיגיטליים, שירותים מקוונים), החדשנות התמקדה בעיקר בלקוחות הקצה (משקי בית) ולא בתשתיות הליבה. לדבריו, "בתור 'סטארט-אפ ניישן' אנחנו צריכים להיות מובילים, ולא מובלים... ההתקדמות אמנם ניכרת, אך עדיין איטית מדי".
הציפיות לעתיד
הנגיד מצפה לראות צעדים קונקרטיים, כמו פיילוטים משותפים של בנקים ופינטק בתחומי טוקניזציה ותשלומים חוצי גבולות, והשקעה בתשתיות "Unified Ledger" (רישום אחוד).
סיכונים ורגולציה
לצד היתרונות, הטכנולוגיות החדשות מייצרות סיכונים מערכתיים חדשים (כמו "הדבקה" מהירה בין שווקים). הנגיד הדגיש כי בנק ישראל פועל לפיתוח רגולציה מותאמת שתאזן בין חדשנות ליציבות.
נאומו של הנגיד הציג תמונה מורכבת: כלכלה שהוכיחה חוסן יוצא דופן אך ניצבת בפני אתגרי תקציב וביטחון משמעותיים. המסר המרכזי כפול: קריאה לאחריות פיסקלית הדוקה מצד הממשלה, וקריאת השכמה דחופה למערכת הבנקאית להאיץ את הקצב ולאמץ את המהפכה הטכנולוגית הגלובלית.
החלטת הריבית הקרובה תהיה ב24/11/2025 אך קודם לכן ב14/11/2025 הלמ"ס תפרסם את מדד המחירים לצרכן שישפיע ככל הנראה באופן הכי ישיר על החלטת הנגיד.
התוכן בעמוד זה הינו סיכום ופרשנות של דברי נגיד בנק ישראל כפי שפורסמו, ואינו מהווה את הנוסח הרשמי. המידע מוצג למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין לראות בו ייעוץ פיננסי, ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת. אין לבצע כל פעולה על סמך מידע זה מבלי לקבל ייעוץ מקצועי אישי.
עריכת עמוד – אביחי כהן
