פסק דין: ביטול הפקעה נדון בבג"ץ, לא בבית משפט אזרחי – וטענת "מחזיקים עשרות שנים" לא הספיקה

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ב-13.10.2026 תביעה של בני משפחה שביקשו שיוכרז שהם הבעלים של קרקע בשכונת תל גיבורים בחולון, ושיבוטלו הפקעות שבוצעו בה בשנות ה-50. פסק הדין (ת"א 34074-03-21, השופט אילן דפדי) הופץ לציבור על ידי דוברות הרשות השופטת. יש בו כמה קביעות שחשוב להכיר לכל מי שמחזיק בקרקע ותיקה, יורש קרקע, או מתמודד עם הפקעה.

מה נקבע בפסק הדין:

• ביטול הפקעה = עניין לבג"ץ. בקשה להצהיר שהפקעה בטלה היא "תקיפה ישירה" של החלטה שלטונית. לפי הפסיקה, הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, ולא לבית משפט אזרחי. החריג: הפקעות לפי חוק התכנון והבנייה נדונות בבית המשפט לעניינים מינהליים.
• ניסוח התביעה לא משנה את מהותה. התובעים הציגו את התביעה כ"תביעת בעלות". בית המשפט בחן מה הם מבקשים בפועל, וקבע שכשהבעלות תלויה בביטול ההפקעה, זו תקיפה ישירה "במסווה".
• הפקעה שפורסמה ברשומות. ההפקעה בוצעה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, וההודעות פורסמו ברשומות (ילקוט הפרסומים). בית המשפט קבע שההפקעה נעשתה כדין, ולא הוצגה ראיה שסותרת זאת.
• הרישום בטאבו גובר. לפי סעיף 125 לחוק המקרקעין, רישום בפנקסי המקרקעין של קרקע מוסדרת הוא ראיה חותכת לתוכנו. מי שאינו רשום כבעלים יתקשה מאוד לתבוע בעלות.
• החזקה ממושכת לא הפכה לבעלות. התובעים טענו ל"חזקה נוגדת", כלומר שהחזיקו בקרקע של אחרים במשך עשרות שנים. בית המשפט קבע שאינם זכאים להירשם כבעלים מכוח חזקה נוגדת או "התיישנות רוכשת", ושלא הוכיחו את התנאים לכך.
• תביעה בשם אדם שנפטר דורשת צו ירושה. לא הוצגו צו ירושה או צו קיום צוואה, ולכן לא היה ברור מי נכנס בנעלי בעל הקרקע המקורי. לפי בית המשפט, די בכך כדי לדחות את התביעה.
• שיהוי. התביעה הוגשה כ-70 שנה אחרי ההפקעה, ואחרי הליכים קודמים על קרקע סמוכה. גם השיהוי הוביל לדחייה. התובעים חויבו בהוצאות של 40,000 ש"ח לכל אחת משלוש הנתבעות.

למי זה נוגע: בעלי קרקע ותיקה שלא נרשמה על שמם, יורשים של קרקע, מחזיקים בפועל בקרקע שרשומה על שם אחר, מי שקיבל הודעה על הפקעה, ויזמים שרוכשים קרקע שיש בה מחזיקים.

מה זה אומר בפועל, בדוגמה: משפחה מחזיקה 40 שנה בחלקה שהופקעה בעבר ונרשמה על שם המדינה, ויזם שרכש את הקרקע תובע לפנות אותה. לפי פסק הדין: טענה שההפקעה בטלה צריכה להתברר בבג"ץ, ולא בתביעה אזרחית. הרישום בטאבו יעמוד בבסיס הדיון. טענת "אנחנו כאן עשרות שנים" לא תספיק כדי להירשם כבעלים. וכל שנה שעוברת בלי פעולה נזקפת לחובת מי שטוען לזכות.

חשוב לדעת: זה פסק דין של בית משפט מחוזי, ואפשר לערער עליו. הוא נשען על הלכות קודמות של בית המשפט העליון בעניין סמכות לדון בהפקעות. רקע על החוקים הרלוונטיים: חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 וחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

אין לראות בכך ייעוץ משפטי; לבחינת מקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.