חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 - המדריך בשפה פשוטה

חוק המקרקעין הוא חוק הבסיס של עולם הנדל"ן בישראל. הוא קובע מה זה "בעלות" בקרקע ובדירה, מתי עסקה נחשבת גמורה, מה קורה כששניים קנו את אותה דירה, איך מנהלים נכס שיש לו כמה בעלים, ואיך עובד בית משותף. כמעט כל עסקת נדל"ן, מקנייה של דירה ועד מחלוקת בוועד הבית, נשענת על הסעיפים שלו. המדריך הזה עובר על הסעיפים החשובים, מצטט את עיקרם ומסביר מה הם אומרים בפועל.

מסירת מפתחות דירה לאחר חתימה על חוזה - חוק המקרקעין

הזכויות שהחוק מכיר

החוק פותח בהגדרות של הזכויות במקרקעין. כדאי להכיר אותן, כי הן חוזרות בכל חוזה:

  • בעלות – "הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה", בכפוף להגבלות לפי דין או הסכם (סעיף 2).
  • שכירות – זכות להחזיק ולהשתמש בנכס בתמורה, שלא לצמיתות. שכירות של יותר מחמש שנים נקראת "חכירה", ושל יותר מ-25 שנה "חכירה לדורות" (סעיף 3). רבות מהדירות בישראל רשומות כחכירה לדורות מרשות מקרקעי ישראל.
  • משכנתה – מישכון של מקרקעין (סעיף 4). זה השעבוד שהבנק רושם על הדירה כשנותן הלוואה.
  • זיקת הנאה – שעבוד שנותן זכות שימוש בלי זכות להחזיק, למשל זכות מעבר בשביל שעובר בחלקה של השכן (סעיף 5).

מתי עסקה במקרקעין נגמרת

"עסקה במקרקעין" היא העברה של בעלות או של זכות אחרת לפי רצון המקנה, למעט ירושה לפי צוואה (סעיף 6). הכלל החשוב ביותר בחוק הוא סעיף 7: "עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום". עסקה שלא נרשמה נחשבת רק "התחייבות לעשות עסקה".

המשמעות המעשית: חתימה על חוזה ותשלום עדיין לא הופכים אתכם לבעלים. עד הרישום בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו), יש לכם זכות חוזית מול המוכר, לא בעלות בנכס.

סעיף 8 מוסיף: התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב. הסכמה בעל פה או לחיצת יד לא מספיקות כדי לחייב את הצד השני למכור.

שני קונים לאותה דירה: עסקאות נוגדות

מה קורה אם מוכר התחייב למכור את אותה דירה לשני אנשים? סעיף 9 קובע שזכותו של הקונה הראשון עדיפה. יש חריג: אם הקונה השני פעל בתום לב, שילם תמורה, והעסקה שלו נרשמה כשהוא עדיין בתום לב – זכותו גוברת.

סעיף 10 מגן על מי שקנה בתום לב והסתמך על הרישום: גם אם הרישום לא היה נכון, זכותו נשמרת. זו הסיבה שבודקים נסח טאבו לפני כל עסקה.

הערת אזהרה: ההגנה שבין החתימה לרישום

בין החתימה על החוזה לבין הרישום יכולים לעבור חודשים ואפילו שנים. בזמן הזה מגינה על הקונה הערת אזהרה. לפי סעיף 126, כשבעל זכות במקרקעין התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, הרשם ירשום הערה על כך לבקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות.

מה ההערה עושה (סעיף 127):

  • כל עוד היא רשומה, לא תירשם עסקה שסותרת אותה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית משפט.
  • אם אחרי רישום ההערה הוטל עיקול על הנכס, או שהמוכר נכנס להליך חדלות פירעון, זכויות הקונה שנובעות מההתחייבות לא נפגעות.

סעיף 128 מאפשר לרשום גם הערה על כך שעסקה בנכס צריכה הסכמה של צד שלישי, למשל לפי צו בית משפט.

בפועל: הערת אזהרה נרשמת ברוב עסקאות המכר מיד אחרי החתימה. בהתחדשות עירונית, יזמים רושמים הערות אזהרה על דירות של בעלי דירות שחתמו, ולכן חשוב לדעת מה הן אומרות.

נכס עם כמה בעלים: בעלות משותפת

כשלנכס יש כמה בעלים, "בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסויים בהם" (סעיף 27). כלומר מי שמחזיק בחצי מבית אינו בעלים של "החצי הימני" – הוא בעלים של חצי מכל מטר.

  • הסכם שיתוף בין השותפים אפשר לרשום, ואז הוא מחייב גם שותפים שיבואו בעתיד (סעיף 29).
  • ניהול רגיל – בעלי רוב החלקים מחליטים על ניהול ושימוש רגילים. שותף שמרגיש מקופח יכול לפנות לבית המשפט. דבר שחורג מניהול רגיל צריך הסכמה של כל השותפים (סעיף 30).
  • שותף יחיד רשאי להשתמש שימוש סביר בנכס, בלי למנוע שימוש כזה מאחרים, ולבצע פעולה דחופה כדי לשמור על הנכס (סעיף 31).

פירוק שיתוף

אחד הסעיפים המוכרים בחוק הוא סעיף 37: "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף." זה המצב הנפוץ אחרי ירושה או גירושים, כשאחד השותפים רוצה למכור והשני לא. גם הסכם שמגביל פירוק לתקופה של יותר משלוש שנים לא חוסם את בית המשפט: אחרי שלוש שנים הוא רשאי להורות על פירוק אם זה צודק.

פירוק יכול להיעשות בהסכם או בצו בית משפט, בדרך של חלוקה בעין או של מכירה. לגבי דירת מגורים של בני זוג, סעיף 40א קובע שבית המשפט לא יורה על מכירה כל עוד אין לילדים הקטינים ולהורה שמחזיק בהם הסדר מגורים אחר שמתאים לצורכיהם.

בית משותף: הדירה, הרכוש המשותף וההצמדות

פרק ו' לחוק מסדיר את הבית המשותף. "בית משותף" הוא בית עם שתי דירות או יותר שנרשם בפנקס הבתים המשותפים. "רכוש משותף" הוא כל חלקי הבית חוץ מהדירות עצמן, כולל הקרקע, הגג, הקירות החיצוניים, חדר המדרגות, המעלית והמקלט (סעיף 52).

  • כל דירה היא נושא נפרד לבעלות ולעסקאות (סעיף 54).
  • לכל דירה צמוד חלק בלתי מסוים ברכוש המשותף, ואי אפשר למכור את החלק הזה בנפרד מהדירה (סעיף 55(א)-(ב)).
  • אפשר להצמיד חלק מסוים מהרכוש המשותף, כמו גג או חניה, לדירה מסוימת דרך התקנון. אבל אסור להצמיד חדר מדרגות, מעלית, מקלט או מתקנים שמשמשים את כולם (סעיף 55(ג)).
  • גודל החלק ברכוש המשותף נקבע לפי יחס שטח הרצפה של הדירה לשטח כל הדירות, אלא אם התקנון קבע אחרת. מרפסות וקירות חיצוניים לא נספרים בחישוב (סעיף 57).

ועד הבית והוצאות הבית

סעיף 58 מחייב כל בעל דירה להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקה התקינה ולניהול של הרכוש המשותף, לפי יחס שטח הדירה, אלא אם התקנון קבע אחרת. "החזקה תקינה" היא שמירה על מצב הרכוש המשותף כפי שהיה בגמר הבנייה, כולל שיפורים שבעלי הדירות הסכימו עליהם.

  • התקנון – בעלי הדירות יכולים לערוך תקנון ולשנות אותו ברוב של בעלי דירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם. אבל הצמדה של חלק מהרכוש המשותף לדירה מסוימת צריכה הסכמה של כל בעלי הדירות (סעיף 62). כשאין תקנון רשום, חל "התקנון המצוי" שבתוספת לחוק (סעיף 64).
  • החלטות של בעלי הדירות שהתקבלו לפי התקנון ונרשמו בספר ההחלטות מחייבות גם מי שקנה דירה אחר כך (סעיף 71). אפשר גם להחליט על חברת ניהול ("מתחזק").
  • סכסוכים בין בעלי דירות על התקנון, על הוצאות הבית ועל עבודות ברכוש המשותף מכריע המפקח על רישום המקרקעין, ולא בית משפט רגיל (סעיף 72). זה כולל גם סכסוכים לפי חוק החיזוק (תמ"א 38).

שכירות ומשכנתה

  • שכירות קצרה של עד חמש שנים לא טעונה רישום, וההתחייבות לה לא חייבת להיות בכתב (סעיף 79). מעבר לחמש שנים, או עם אופציה להארכה מעבר לחמש שנים, הכללים הרגילים של רישום ומסמך בכתב חוזרים לחול.
  • משכנתה לא מונעת מבעל הנכס להחזיק בו, להשתמש בו ולעשות בו עסקאות, בכפוף לתנאי המשכנתה. אבל עסקה שנעשתה אחרי המשכנתה לא פוגעת בזכות הבנק לממש אותה (סעיף 85).

מה זה אומר כשאתם קונים או מוכרים

  • לפני חתימה: בודקים נסח רישום עדכני – מי הבעלים, אילו משכנתאות, עיקולים והערות אזהרה רשומים.
  • החוזה חייב להיות בכתב (סעיף 8), ומיד אחרי החתימה רושמים הערת אזהרה (סעיף 126).
  • עד הרישום אתם לא בעלים (סעיף 7). לכן החוזה צריך לקבוע מתי ואיך יירשם הנכס על שמכם.
  • בדירה בבית משותף: בודקים את התקנון הרשום ואילו הצמדות רשומות. גג או חניה שה"מוכר" משתמש בהם לא בהכרח שייכים לדירה.

שאלות נפוצות

חתמתי על חוזה ושילמתי. אני הבעלים? לא עד הרישום. לפי סעיף 7, העסקה נגמרת ברישום, ועד אז יש לכם התחייבות חוזית. הערת אזהרה מגינה עליכם בתקופה הזו.

השכן בנה על הגג. מותר לו? הגג הוא חלק מהרכוש המשותף (סעיף 52), אלא אם הוצמד בתקנון לדירה מסוימת (סעיף 55(ג)). סכסוך כזה אפשר להביא בפני המפקח על רישום המקרקעין או בית משפט (סעיף 72(ב)).

ירשנו דירה עם אחי, והוא לא רוצה למכור. כל שותף זכאי לדרוש פירוק שיתוף (סעיף 37). בית המשפט יכול להורות על חלוקה או על מכירה.

דייר לא משלם ועד בית. מה עושים? החובה להשתתף בהוצאות קבועה בסעיף 58, והסמכות להכריע בסכסוך היא של המפקח על רישום המקרקעין (סעיף 72).

איך משנים את התקנון של הבניין? ברוב של בעלי דירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם (סעיף 62). הצמדה של רכוש משותף לדירה מסוימת דורשת הסכמה של כולם.

שאלות? כתבו לנו – בוואטסאפ או דרך עמוד יצירת הקשר.

כל המדריכים במקום אחד: חוקי הנדל"ן בשפה פשוטה.

המידע נערך על ידי צבי דה האס, בעל רישיון תיווך במקרקעין מס' 3252046 · עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026

מקורות: חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, סעיפים 2–10, 27–31, 37, 40א, 52–58, 62, 64, 71, 72, 79, 85, 126–128. נוסח החוק: ספר החוקים הפתוח, נוסח עדכני לאוקטובר 2026. הנוסח הרשמי, רשימת התיקונים והפרסומים ברשומות: במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

דברו איתנו בוואטסאפ
חייגו וואטסאפ