הנהלת רשות מקרקעי ישראל אישרה כללים חדשים לעריכת עסקאות להקמת מתקני אגירת חשמל עצמאיים במשבצות של יישובים חקלאיים — כך לפי הודעת הרשות מ-25 באוקטובר 2026. ההחלטה באה בעקבות תיקונים 19 ו-19/1 לתמ"א 1, שמאפשרים לתת היתר בנייה למתקן אגירה ישירות מכוח התכנית הארצית בשטחים שייעודם תעשייה, תעסוקה, מסחר, מלונאות, אחסנה ומבני משק. לפי ההודעה מדובר במתקנים שאינם גדולים, מתחת ל-16 מגוואט.
עיקרי הכללים: הקצאת המגרש תיערך בייעוד התכנוני התקף לתקופה של 49 שנה, בתשלום לפי שומה עבור מלוא הזכויות שבתכנית המפורטת; כשמדובר בחלק ממגרש תכנוני, זכויות הבנייה יחושבו באופן יחסי לשטחו. על מתקן האגירה עצמו ייגבה תשלום נוסף במחיר אחיד לפי ההספק האגור (מגוואט לשעה), ותקופת השימוש לרכיב הזה תהיה 24 שנה בלבד. המעבר מהסכם פיתוח לחוזה חכירה יתאפשר במימוש 40% משטח המגרש או 80% מזכויות הבנייה — הנמוך מביניהם — או בהצגת אישור מחברת החשמל שמתקן האגירה פעיל. בשטח שייעודו מבני משק ייגבה תשלום על רכיב האגירה בלבד.
מה זה אומר בפועל: ליישובים חקלאיים ולבעלי זכויות במשבצת נפתח מסלול מוסדר להכניס שימוש אנרגטי לקרקע בלי לשנות את ייעודה, עם מחיר ידוע מראש לרכיב האגירה. שווה לשים לב שתקופת השימוש למתקן קצרה מתקופת ההקצאה, ושלוח הזמנים המעשי תלוי בתכנית המפורטת שחלה על המגרש ובאישור חברת החשמל.
מקורות רשמיים: רשות מקרקעי ישראל — הנהלת הרשות אישרה כללים להקמת מתקני אגירת חשמל עצמאיים ביישובים חקלאיים (25.10.2026) · רשות מקרקעי ישראל — מדיניות ונהלים · gov.il — רשות מקרקעי ישראל. נבדק 27/10/2026. המידע כללי ואינו ייעוץ.
תמונה ראשית: מתקן אגירת חשמל בקנה מידה תעשייתי, מוצב בשטח פתוח. צילום: UniEnergy Technologies, ויקישיתוף, ברישיון CC BY-SA 4.0. התמונה היא תצלום כללי של מתקן אגירה בחו"ל, להמחשת סוג המתקן, ואינה מתעדת מתקן בישראל. הגרסה החתוכה מופצת באותו רישיון.
המידע המוצג בעמוד זה הינו שיווקי ואינפורמטיבי בלבד ואין להסתמך עליו בשום צורה. לקבלת הנתונים הרשמיים יש לפנות לאתר הגורם המפרסם.
המידע נערך על ידי צבי דה האס, בעל רישיון תיווך במקרקעין מס' 3252046 · עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026





