חוק החיזוק (תמ"א 38) - חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008, בשפה פשוטה
בבית משותף, כל שינוי ברכוש המשותף דורש בדרך כלל הסכמה רחבה, ולפעמים של כולם. זה היה מכשול רציני לפרויקטים של תמ"א 38. חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), שמוכר כ"חוק החיזוק", מוריד את הרוב הדרוש כשהעבודה נעשית לפי תכנית חיזוק, וקובע מתי המפקח על רישום מקרקעין יכול לאשר פרויקט גם כשלא כל השכנים מסכימים. המדריך עובר על הסעיפים לפי הנוסח העדכני.
על מה החוק חל
החוק חל כשניתן היתר בנייה לעבודה ברכוש המשותף לפי "תכנית החיזוק", ולפי חוק המקרקעין הייתה נדרשת לה הסכמה או החלטה של בעלי הדירות (סעיף 2(א)). הוראות חוק המקרקעין על בתים משותפים ממשיכות לחול, כל עוד הן לא סותרות את חוק החיזוק (סעיף 2(ב)).
"תכנית החיזוק" מוגדרת רחב (סעיף 1):
- תמ"א 38 – תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, כפי שתהיה בתוקף מזמן לזמן.
- תכנית מקומית לחיזוק שהוכנה לפי תמ"א 38 ומאפשרת היתר ישירות.
- תכנית שחלה על מבנה שטעון חיזוק ומתנה את מימושה בחיזוק, בהריסה ובנייה מחדש או בחיזוק לפי התקן.
המשמעות: גם כשתמ"א 38 עצמה מוחלפת בתכניות מקומיות, החוק ממשיך לחול על תכניות חיזוק כאלה. איזה מסלול תקף ברחוב שלכם – בודקים מול הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
החוק חל גם על בית שלא נרשם כבית משותף, אבל יש בו שתי דירות או יותר (סעיף 12).
תמ"א 38 פקעה: מה חל היום לפי תיקון 139 לחוק התכנון והבנייה
תמ"א 38 פקעה ב-1.10.2023. ברשויות המקומיות שנמנו בהחלטת המועצה הארצית מיום 20.4.2023 הפקיעה נדחתה, ובעקבות חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים ("חרבות ברזל") נקבעה ל-29.8.2024 (לפי הודעת מינהל התכנון). מה שבא במקומה הוא חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב-2022, שפורסם ברשומות ב-10.7.2022 (ספר החוקים 3004). התיקון הוסיף לחוק התכנון והבנייה סימן חדש, "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה" (סעיפים 70א-70ט), ונותן לוועדה המקומית סמכות לאשר תכנית כזו בעצמה (סעיף 62א(א)(21)-(24)). חוק החיזוק שמתואר בעמוד הזה ממשיך לחול גם על תכניות לפי התיקון, כי הגדרת "תכנית החיזוק" בסעיף 1 לחוק החיזוק כוללת תכנית שחלה על מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו בסעיף 70א.
איזה בניין נכנס להגדרה "מבנה הטעון חיזוק" (סעיף 70א)
כל התנאים צריכים להתקיים יחד:
- הבניין נמצא במגרש שמיועד לפי תכנית גם למגורים, ולפחות 70% משטח הבנייה הקיים שלו משמש כדין למגורים, כולל שטחי שירות למגורים.
- היתר הבנייה ניתן לפני 1.1.1980. אם ההיתר ניתן בין 1.1.1980 ל-31.12.1984, צריך חוות דעת של מהנדס מבנים שהבניין לא נבנה לפי תקן רעידות האדמה שהיה בתוקף במועד ההיתר.
- לא בוצעו בו, לפי היתר, עבודות חיזוק לפי התקן.
- יש בו לפחות שתי קומות מעל הקרקע וארבע יחידות דיור שנבנו לפי היתר. קומת עמודים נספרת. קומה עליונה ששטחה פחות ממחצית הקומה שמתחתיה לא נספרת.
ארבעה מסלולים ומה מותר בכל אחד
| מסלול | סעיף | היקף הבנייה לפי החוק |
|---|---|---|
| הריסה ובנייה מחדש | 70ב | השטח הכולל במגרש, אחרי ההגדלה, עד 400% משטח הבנייה הקיים מעל הקרקע. שטח הממ"ד נכלל בתוך ההגדלה. |
| הריסה והוספת שטחים במגרש אחר | 70ג | הגדלה במגרש אחר עד 300% משטח הבנייה הקיים של המבנה, ביחס סביר לעלות העבודות במבנה. |
| חיזוק | 70ד | השטח הכולל במגרש, אחרי ההגדלה, עד 200% משטח הבנייה הקיים מעל הקרקע. |
| חיזוק והוספת שטחים במגרש אחר | 70ה | הגדלה במגרש אחר עד 100% משטח הבנייה הקיים של המבנה, ביחס סביר לעלות העבודות. |
עוד כמה כללים שקבע החוק:
- בחישוב שטח הבנייה הקיים לא נספרת תוספת בנייה שקיבלה היתר אחרי 18.5.2005 (סעיף 70ב(א)(1)(ב)).
- במסלולי ההריסה אפשר להוסיף שטחי שירות בקומות תת-קרקעיות, עד פי שלושה משטח המגרש (סעיפים 70ב(א)(2) ו-70ג(א)(2)).
- אפשר להוסיף שימושים לצורכי ציבור, כמו גן ילדים: עד 10% במסלול הריסה ובנייה מחדש ועד 14% במסלול חיזוק, לפי הנוסחה שבסעיף (סעיפים 70ב(א)(3) ו-70ד(א)(2)).
- אפשר לקבוע הוראות חניה, גם בסטייה מהוראות החניה הרגילות (סעיפים 70ב(א)(4) ו-70ד(א)(3)).
- בתכנית שכוללת לפחות שלושה מגרשים גובלים, שבכל אחד מהם מבנה הטעון חיזוק, ושכל המבנים בה נהרסים ונבנים מחדש עם איחוד וחלוקה, הוועדה רשאית לקבוע עד 500% וגם שטח ציבורי פתוח (סעיף 70ב(ג)(1)).
- שר הפנים, באישור ועדת הפנים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו שיעורים גבוהים יותר במרחב תכנון מסוים: 450%, 500% או 550% במסלול הריסה ובנייה מחדש, ו-350%, 400% או 450% במסלול ההריסה עם מגרש אחר. השר מתחשב בין היתר בערכי הקרקע ובסיכון לרעידות אדמה (סעיפים 70ב(ג)(2) ו-70ג(ג)). אם חל צו כזה אצלכם, בודקים מול הוועדה המקומית.
מתי מאשרים חיזוק ולא הריסה
החוק מעדיף הריסה ובנייה מחדש. תכנית במסלול חיזוק מחייבת את המסמכים האלה (סעיף 70ד(ב)):
- חוות דעת של מהנדס הוועדה המקומית, שניתנה בשלוש השנים שלפני הגשת התכנית, שבנסיבות המקרה יש הצדקה לחזק. המהנדס שוקל בין השאר את מצב המבנה, את גילו ואת חשיבותו האדריכלית או ההיסטורית, ונותן את חוות הדעת בתוך 60 יום מהפנייה.
- תוצאות סקר הנדסי של מהנדס מבנים.
- ממ"ד לכל יחידת דיור או מרחב מוגן קומתי, אלא אם ניתן פטור לפי חוק ההתגוננות האזרחית.
- הוראה שלפיה עבודות שאינן נבדקות במכון בקרה טעונות אישור בכתב של מהנדס הוועדה שהן עומדות בתקן.
לפני שהוועדה מחליטה על הפקדה, היא צריכה להשתכנע על סמך חוות הדעת שיש הצדקה לחיזוק (סעיף 70ז(4)).
שיקול הדעת של הוועדה המקומית
- תנאים להפקדה: לפני שהוועדה מחליטה, מונחת לפניה חוות דעת של מהנדס הוועדה. חוות הדעת עוסקת באפשרות לתכנן מתחם של כמה מגרשים ובעיקרי השינויים לעומת המצב הבנוי. הוועדה גם צריכה לקבל קביעה שמוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות נותנים מענה לתכנית (סעיף 70ז).
- דחיית תכנית: הוועדה רשאית לדחות תכנית משיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיים או כלכליים, אם אין מענה של תשתיות וצורכי ציבור, או אם עדיף לתכנן מתחם. את הנימוקים היא מפרטת בכתב (סעיף 70ט(א)).
- יחס לתכנית כוללנית: התכנית לא תסתור תכנית כוללנית בשטח, במספר יחידות הדיור ובגובה. מותרת סטייה של עד 30% בשטח או ביחידות, או עד שלוש קומות (סעיף 62א(ד)(1א)).
- מתי המסלולים לא חלים: כשעל המגרש חלה תכנית מפורטת לפי תמ"א 38 שהוחלט להפקיד לפני תחילת התיקון, וכשהמבנה מיועד לשימור, עם חריג מסוים (סעיף 70ח).
רישוי מהיר: תכנית והיתר יחד
בתכנית לרישוי מהיר אפשר להגיש בקשה להיתר אחרי ההחלטה להפקיד את התכנית ולפני ההפקדה. הוועדה המקומית מחליטה על הבקשה במסגרת אישור התכנית (סעיף 145א1). המסלול חל על תכנית של מגרש אחד או שני מגרשים רצופים, אלא אם שר הפנים קבע אחרת בתקנות. תיקון 160 (2025) צירף למסלול גם תכנית לפי סעיף 62א(א)(13ב)(א)(1) לבניין שהוא מבנה הטעון חיזוק.
היטל השבחה
- היתר מכוח תכנית לעמידות מבנים חייב בהיטל של רבע מההשבחה (תוספת שלישית, סעיף 19(ב)(10א)(א)).
- במגרש האחר, רבע מההשבחה חל רק על החלק היחסי של השטחים שנוספו לפי המסלול. על יתרת ההשבחה חלה מחצית (סעיף 19(ב)(10א)(ב)).
- מאז תיקון 160 (2025), שיעור של רבע חל גם על היתר במגרש של מבנה הטעון חיזוק מכוח כל תכנית שמותנית בחיזוק המבנה או בהריסתו ובנייתו מחדש. השיעור חל על החלק שהיה מחויב ברבע לפי מסלולי התיקון, ועל היתרה חלה מחצית (סעיף 19(ב)(10א)(ג)).
- הרשות המקומית רשאית לקבוע פטור או שיעור נמוך יותר. את החלק שחייב ברבע אפשר להוריד לשמינית או לפטור. את החלק שחייב במחצית לפי פסקה (10א)(ג) אפשר להוריד לרבע, לשמינית או לפטור (סעיף 19(ב2)(1)).
- ההוראות האלה לא חלות על תכנית במתחם פינוי ובינוי (סעיף 19(ב)(10א)(ה)).
ערר על היתר
כשמוגש ערר על היתר, ההיתר לא יינתן עד ההחלטה בערר. ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, שאין הצדקה לעכב את ההיתר כולו או חלקו (סעיף 152(ב)). בתיקון 139 הסמכות הזו נקבעה להיתרים למבנים הטעונים חיזוק. בתיקון 143 (2023) היא הורחבה לכל ערר.
פרויקטים שהתחילו לפי תמ"א 38
- תכנית מפורטת לפי תמ"א 38 שהוחלט להפקיד לפני תחילת תיקון 139 נשארת מחוץ לסימן החדש (סעיף 70ח(1)). הפטור מהיטל השבחה שלה ממשיך לחול גם אחרי פקיעת התמ"א (סעיף 19(ב)(10)(ב)).
- ועדה מקומית שהחליטה להפקיד תכנית בסמכותה לפני פקיעת תמ"א 38 נשארת מוסמכת לגביה גם אחרי הפקיעה (סעיף 14(ו) לתיקון 160).
חובת החיזוק
כל עבודה לפי החוק נעשית יחד עם חיזוק הבניין מפני רעידות אדמה, או אחריו (סעיף 9). אי אפשר להשתמש בהקלות של החוק רק כדי להוסיף דירות, בלי לחזק.
כמה בעלי דירות צריך: ארבעה סוגי עבודות
| סוג העבודה | הרוב הדרוש | סעיף |
|---|---|---|
| שינוי ברכוש המשותף (למשל מעלית או חיזוק) | רוב בעלי הדירות | 3 |
| הרחבת דירות | בעלי 60% מהדירות | 4 |
| בניית דירות חדשות | כולם, או שני שלישים באישור המפקח | 5 |
| הריסה ובנייה מחדש | כולם, או שני שלישים באישור המפקח | 5א |
שינוי ברכוש המשותף שאינו הרחבה או דירה חדשה – דורש החלטה מראש של רוב בעלי הדירות (סעיף 3). בעל דירה שמתנגד וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו יכול לתבוע במפקח (סעיף 6).
הרחבת דירה – דורשת החלטה מראש של בעלי 60% מהדירות, על הוצאת חלקים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה ועל חלוקת זכויות הבנייה (סעיף 4).
בניית דירות חדשות (כולל חניות) – בעיקרון דורשת את כולם. אבל המפקח על רישום מקרקעין רשאי לאשר לפי תביעה של בעלי שני שלישים מהדירות שלדירותיהם צמודים שני שלישים מהרכוש המשותף, אחרי שנתן לכל בעל דירה להשמיע טענות (סעיף 5(א)).
הריסה ובנייה מחדש (תמ"א 38/2) – אותו רוב של שני שלישים, בבית עם ארבע דירות לפחות ויותר משני בעלי דירות. המפקח שוקל, בין השאר, את הנסיבות המיוחדות של מי שמתנגד להריסת דירתו (סעיף 5א(א)). בבית עם שש דירות ומעלה, בעלים של יותר מ-30% מהדירות לא נספר במלואו, כמו בחוק פינוי ובינוי (סעיף 5א(א1)).
איך נותנים הסכמה
הסכמה של בעל דירה ניתנת בכתב ומאומתת בידי עורך דין, בדרך שמאמתים שטר עסקה (סעיף 7). לא משנה אם ההסכמה ניתנה לפני היתר הבנייה או אחריו. חתימה על דף בלובי, בלי אימות עו"ד, לא עומדת בדרישה.
מה המפקח יכול להחליט
כשהמפקח מאשר עבודה למרות התנגדות, הוא רשאי (סעיף 5(ב)):
- להתנות את האישור בתנאים;
- לתת הוראות לגבי הרישום בלשכת רישום המקרקעין;
- למנות עורך דין או רואה חשבון שאינו בעל דירה בבניין, שיחתום בשם כל בעלי הדירות על בניית הדירות החדשות ועל העברת הזכויות בהן.
כשנדרשת חוות דעת שמאית, המפקח פונה לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שממנה שמאי מרשימת שמאי פינוי ובינוי (סעיף 6א).
מתי המפקח לא יאשר: הגנות לבעלי דירות
- קשיש או מרותק לבית – בבניית דירות חדשות, המפקח לא יאשר אם אחד מבעלי הדירות הוא בן 75 ומעלה במועד העסקה הראשונה או מרותק לביתו, אלא אם הוצעו לו מגורים חלופיים לתקופת העבודות, ולאדם עם מוגבלות – עם ההתאמות שלו (סעיף 5(ב1)(1)).
- התנגדות מוצדקת – בבניית דירות חדשות, אם בעל דירה מתנגד כי העסקה לא כדאית כלכלית, כי לא הוצעו לו בטוחות הולמות, או בגלל נסיבות אישיות מיוחדות – חלים הכללים של חוק פינוי ובינוי (סעיף 5(ב1)(2)).
- בהריסה ובנייה – חלות כל העילות של סעיף 2(ב) לחוק פינוי ובינוי: אי-כדאיות, היעדר דיור חלופי ובטוחות, נסיבות אישיות, התאמות לאדם עם מוגבלות והחלופות לקשישים (סעיף 5א(א2)).
פירוט העילות: חוק פינוי ובינוי בשפה פשוטה.
למי שייכות הדירות החדשות
דירה חדשה שנבנתה לפי החוק, או שנוספה בהריסה ובנייה מחדש, שייכת למי שהיו בעלי הדירות ערב העבודה, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה (סעיפים 5(ד) ו-5א(ב)). בפועל, בעלי הדירות מעבירים את הזכויות האלה ליזם כתמורה לחיזוק ולשדרוג, לפי ההסכם.
מי משלם על מה
- שינוי ברכוש המשותף – כל בעל דירה משתתף לפי החלק שלו ברכוש המשותף, כמו בחוק המקרקעין (סעיף 8(א)).
- הרחבת דירה – מי שהדירה שלו מורחבת משלם על ההרחבה שלו (סעיף 8(ב)).
- דירה חדשה – לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה (סעיף 8(ג)).
- החיזוק עצמו – כל בעלי הדירות לפי חלקם (סעיף 10(א)). אבל כשהעבודה היחידה היא הרחבה, רק בעלי הדירות שמורחבות משתתפים בחיזוק, לפי השטח שנוסף לכל אחד (סעיף 10(ב)).
ברוב פרויקטי תמ"א 38 היזם נושא בכל העלויות, בתמורה לזכויות הבנייה. החוק קובע את חלוקת ההוצאות כשבעלי הדירות מבצעים בעצמם.
עסקה עם יזם: כינוס, מסמכים וביטול
מאז 2017 חלות על עסקאות תמ"א 38 הגנות דומות לפינוי בינוי:
- כינוס ומסמך עיקרי הצעה לפני החתימה הראשונה, הודעה לכל בעלי הדירות אחרי החתימה הראשונה, ועותק מסמכים לכל מי שחתם (סעיף 5ב(ב)-(ד)).
- נחתמו עסקאות לפני הכינוס או המסמך – רוב בעלי הדירות רשאים להחליט לבטל, כל עוד חתמו פחות מ-40% (סעיף 5ב(ה)).
- עסקה שנתקעה – רוב בעלי הדירות רשאים להחליט על זכות ביטול אם היזם לא החתים מחצית בתוך 18 חודשים, או את הרוב הנדרש לפנייה למפקח בתוך שלוש שנים, או אם לא נקלטה בקשה להיתר בתוך שלוש שנים ושישה חודשים מהעסקה הראשונה (סעיף 5ג).
- החתמה פוגענית – הממונה ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית רשאי לקבוע שעסקה בטלה (סעיף 5ד).
- גילוי – מי שפועל מטעם היזם או מקבל ממנו כסף חייב לגלות זאת. הפרה מאפשרת לחזור מהסכמה (סעיף 5ה).
- תוכן העסקה – שר המשפטים קובע בתקנות את צורת העסקה ותוכנה, והממונה רשאי לאשר שעסקה שמפרה אותן בטלה (סעיף 5ג1).
צ'קליסט לבעלי דירות בתמ"א 38
- איזה סוג עבודה מוצע: חיזוק ותוספות, דירות חדשות, או הריסה ובנייה? כל סוג דורש רוב אחר (סעיפים 3-5א).
- התקיים כינוס, וקיבלתם מסמך עיקרי הצעה לפני החתימה הראשונה (סעיף 5ב)?
- ההסכמה שלכם נחתמה בכתב ואומתה בידי עורך דין (סעיף 7)?
- החוזה כולל מועדים מרביים להיתר ולמסירה, זהות הקבלן המבצע והתחייבות לערבויות?
- יש בבניין בני 75 ומעלה או מרותקים לבית? מה הדיור החלופי שמוצע להם (סעיף 5(ב1))?
- מי שמציג את העסקה גילה אם הוא מקבל כסף מהיזם (סעיף 5ה)?
- רשמתם את מועד העסקה הראשונה בבניין, כדי לדעת מתי חלות זכויות הביטול (סעיף 5ג)?
תמ"א 38 או פינוי בינוי?
- חיזוק לפי חוק החיזוק – בעבר מכוח תמ"א 38, והיום בעיקר מכוח תכנית לעמידות מבנים לפי תיקון 139 – נעשה בדרך כלל במגרש של בניין אחד. בחיזוק עם תוספת הדיירים נשארים בדירות בזמן העבודות. בהריסה ובנייה הם יוצאים לתקופת הבנייה.
- פינוי בינוי חל על מתחם, בדרך כלל כמה בניינים, דרך תכנית מפורטת חדשה, וכפוף לחוק פינוי ובינוי.
- הרוב הנדרש שונה: בתמ"א 38 הריסה ובנייה – שני שלישים מהדירות ומהרכוש המשותף בבניין. בפינוי בינוי – שני שלישים במקבץ ושלוש חמישיות בכל בניין.
להשוואה מלאה: המדריך להתחדשות עירונית.
שאלות נפוצות
כמה שכנים צריך כדי להוסיף ממ"דים לכל הדירות? תוספת ממ"ד מגדילה את שטח הדירה, ולכן היא הרחבת דירה שדורשת החלטה של בעלי 60% מהדירות (סעיף 4). מעלית או חיזוק בלבד – רוב בעלי הדירות (סעיף 3).
שכן אחד מסרב לתמ"א 38 עם תוספת דירות. זה מבטל את הפרויקט? לא בהכרח. בעלי שני שלישים מהדירות ומהרכוש המשותף יכולים לתבוע במפקח על רישום מקרקעין, שרשאי לאשר (סעיף 5(א)).
אמא שלי בת 80. אפשר לבנות בלי להציע לה דיור חלופי? לא. המפקח לא יאשר בניית דירות חדשות אם לא הוצעו לה מגורים חלופיים לתקופת העבודות (סעיף 5(ב1)(1)).
חתמנו לפני שנתיים ומאז שקט. אפשר לצאת? אם היזם לא החתים מחצית בתוך 18 חודשים, רוב בעלי הדירות רשאים להחליט שמי שחתם רשאי לבטל (סעיף 5ג).
איך צריכה להיראות ההסכמה שלי? בכתב, מאומתת בידי עורך דין (סעיף 7).
תמ"א 38 עדיין בתוקף? לא. היא פקעה ב-1.10.2023, ובחלק מהרשויות ב-29.8.2024. פרויקט חדש מקודם היום בעיקר בתכנית לעמידות מבנים לפי סעיפים 70א-70ט לחוק התכנון והבנייה (תיקון 139), שהוועדה המקומית מוסמכת לאשר.
כמה אפשר לבנות בהריסה ובנייה מחדש לפי תיקון 139? עד 400% משטח הבנייה הקיים מעל הקרקע, כולל הממ"ד (סעיף 70ב). בצו של שר הפנים אפשר שיעור גבוה יותר באזורים מסוימים. הוועדה המקומית לא חייבת לאשר את המקסימום, והיא רשאית גם לדחות את התכנית (סעיף 70ט).
שאלות? כתבו לנו – בוואטסאפ או דרך עמוד יצירת הקשר.
להמשך: חוקי הנדל"ן בשפה פשוטה וחוק המקרקעין.
מקורות: חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008, סעיפים 1, 2, 3, 4, 5, 5א, 5ב, 5ג, 5ג1, 5ד, 5ה, 6, 6א, 7, 8, 9, 10, 12. נוסח החוק: ספר החוקים הפתוח, נוסח עדכני לאוקטובר 2026. הנוסח הרשמי, רשימת התיקונים והפרסומים ברשומות: חוק החיזוק במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת · חוק התכנון והבנייה במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת. חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, סעיפים 62א, 70א-70ט, 145א1, 152(ב) ותוספת שלישית סעיף 19, כנוסחם בתיקון מס' 139 (ספר החוקים 3004, 10.7.2022), בתיקון מס' 143 (ספר החוקים 3046, 6.6.2023) ובתיקון מס' 160 (ספר החוקים 3408, 3.4.2025), לפי מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת. מועדי פקיעת תמ"א 38: הודעת מינהל התכנון. את המסלול התכנוני התקף (תמ"א 38 או תכנית מקומית) יש לבדוק מול הוועדה המקומית. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.
חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס״ח–2008 – הנוסח המלא לפי סעיפים
נוסח משולב לא רשמי לפי ספר החוקים הפתוח (ויקיטקסט), כולל תיקונים עד תשפ״ג. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות: חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (ס״ח תשס״ח, 154) ותיקוניו. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. נכון ליום 14.11.2026.
תוכן עניינים (21 סעיפים)
- 1. הגדרות2. ביצוע עבודה ברכוש משותף על פי תכנית החיזוק3. עבודה שמטרתה שינוי ברכוש המשותף4. עבודה שמטרתה הרחבת דירה5. עבודה שמטרתה בניית דירה חדשה5א. הריסת בניין קיים והקמתו מחדש5ב. כינוס בעלי הדירות ומסירת מסמכים בקשר לעסקה5ג. תוקפה של עסקה לפי תכנית החיזוק5ג1. צורתה ותוכנה של עסקה לפי תוכנית החיזוק5ד. פנייה לממונה לעניין פניות דיירים בהתחדשות עירונית5ה. חובות גילוי ושקיפות6. הגשת תביעה למפקח6א. חוות דעת שמאי מקרקעין7. אופן מתן הסכמה לביצוע עבודה ברכוש משותף8. נשיאה בהוצאות עבודה9. חובת חיזוק הבית המשותף10. נשיאה בהוצאות חיזוק11. בית מורכב12. החלת הוראות החוק על בתים שאינם רשומים כבתים משותפים13. ביצוע ותקנות14.
בחוק זה –
”בית משותף“, ”בעל דירה“, ”דירה“, ”רכוש משותף“ – כהגדרתם בסעיף 52 לחוק המקרקעין;
”החלטה לאשר בקשה להיתר בתנאים“ – החלטה בדבר אישור בקשה להיתר בתנאים, שהתקבלה במוסד תכנון, לאחר שהתקיימו כל אלה או החלטה לפי סעיף 145(ב1) או 145א1 לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף 145(ב1) האמור:
(1) מוסד התכנון מצא כי הבקשה תואמת לתכנית החיזוק וכן לתכניות תקפות אחרות ולתכניות מופקדות, ולתנאים לפי סעיף 78 לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, ככל שנקבעו;
(2) מוסד התכנון מצא כי הבנייה המבוקשת משתלבת במערכות התשתית הקיימות והמתוכננות בסביבתה;
(3) הוגשו התנגדויות לבקשה להיתר לפי הוראות חוק התכנון והבנייה – מוסד התכנון החליט בהן;
”היתר בניה“ – היתר לפי חוק התכנון והבניה או החלטה לאשר בקשה להיתר בתנאים;
”הרחבה“ – הגדלה של שטח דירה קיימת;
”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”חוק פינוי ובינוי“ – חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס״ו–2006;
”מפקח“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק המקרקעין;
”מתחם פינוי ובינוי“ – כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016;
”עסקה לפי תוכנית החיזוק“ – כהגדרתה בחוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע״ז–2017;
”עסקה ראשונה לפי תוכנית החיזוק“ – עסקה לפי תוכנית החיזוק שנחתמה על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף, שלא קדמה לה עסקה לפי תוכנית החיזוק בין אותו יזם ובין בעל דירה אחר באותו בית משותף;
”תכנית החיזוק“ – כל אחת מאלה:
(1) תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38), כפי שתהיה בתוקף מזמן לזמן;
(2) תכנית שבין מטרותיה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה שהוכנה לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית האמורה בפסקה (1), הכוללת הוראות שמאפשרות מתן היתר מכוחה, לפי חוק התכנון והבנייה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר, למעט תכנית כאמור החלה במתחם פינוי ובינוי;
(3) תכנית החלה על מבנה הטעון חיזוק, כהגדרתו בסעיף 70א לחוק התכנון והבנייה, שמתנה את מימושה בחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה בדרך של הריסה ובנייה מחדש או בדרך של חיזוק לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כהגדרתו בסעיף האמור, למעט תכנית כאמור החלה במתחם לפינוי ובינוי.
(א) ניתן היתר בניה לביצוע עבודה ברכוש משותף, על פי תכנית החיזוק, ונדרשת לפי פרק ו׳ לחוק המקרקעין הסכמה או החלטה של בעלי הדירות בבית המשותף לצורך ביצוע אותה עבודה (בחוק זה – עבודה ברכוש המשותף), יחולו לעניין העבודה ברכוש המשותף הוראות חוק זה.
(ב) הוראות לפי חוק המקרקעין ימשיכו לחול על עבודה ברכוש המשותף, ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי חוק זה.
ביצוע עבודה ברכוש המשותף, שמטרתה שינוי ברכוש המשותף שאינו הרחבת דירה או בניית דירה חדשה כאמור בסעיפים 4 או 5, טעון החלטה מראש של רוב בעלי הדירות בבית המשותף.
ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הרחבת דירה, טעון החלטה מראש של מי שבבעלותם שישים אחוזים מהדירות בבית המשותף, בדבר הוצאת חלקים מהרכוש המשותף לשם הצמדתם לאותה דירה וכן בדבר חלוקת זכויות הבניה הנדרשות לשם ביצוע עבודה.
(א) ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה בניית דירה חדשה אחת או יותר, לרבות הוצאת חלקים מהרכוש המשותף לשם התקנת מקומות חניה והצמדתם לדירה או לדירות כאמור, טעון החלטה מראש של כל בעלי הדירות, כאמור בחוק המקרקעין; ואולם רשאי המפקח, אף אם לא התקבלה על כך החלטה מראש של כל בעלי הדירות בבית המשותף, לאשר את ביצוע העבודה, על פי תביעה של בעלי הדירות שבמועד הגשת התביעה היו בבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף ושני שלישים מהרכוש המשותף היו צמודים לדירותיהם, ובלבד שנתן לכל בעל דירה בבית המשותף הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ב) אישר המפקח ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה בניית דירה חדשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתנותה בתנאים וכן ליתן הוראות לעניין סדרי הרישום בלשכת רישום המקרקעין; כן רשאי המפקח, אם ראה שבנסיבות העניין קיימת הצדקה לעשות כן, למנות אדם שהוא עורך דין או רואה חשבון, ושאינו בעל דירה בבית המשותף שלגביו אושר ביצוע העבודה כאמור, אשר יהיה מוסמך, בהתאם להוראות המפקח, להתקשר בשם כל בעלי הדירות בבית המשותף לשם בניית הדירה החדשה ולהעברת זכויות בה לאחר מכן.
(ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יאשר המפקח את ביצוע העבודות כאמור בסעיף קטן (א),
(1) אם אחד מבעלי הדירות הוא קשיש או אדם המרותק לביתו באופן קבוע, אלא אם כן הוצעו לבעל הדירה שמתקיים בו האמור מגורים חלופיים לתקופת ביצוע העבודות, ואם בעל הדירה או בן משפחתו המתגורר עמו דרך קבע הוא אדם עם מוגבלות – המגורים החלופיים שהוצעו לו כוללים התאמות, ככל שהיו בדירת בעל הדירה או ככל שהן מתחייבות ממאפייניהם של המגורים החלופיים; בסעיף קטן זה –
”אדם עם מוגבלות“ ו”התאמות“ – כהגדרתם בסעיף 2(ג) לחוק פינוי ובינוי;
”עסקה לפי תכנית החיזוק“ – (נמחקה);
”עסקה ראשונה לפי תכנית החיזוק“ – (נמחקה);
”קשיש“ – בעל דירה בבית המשותף שבמועד שבו נחתמה עסקה ראשונה לפי תכנית החיזוק, מלאו לו, על פי הרישום במרשם האוכלוסין, 75 שנים;
(2) אם בעל דירה התנגד בשל אחת הנסיבות המפורטות בפסקאות (1), (3) ו־(4) לסעיף 2(ב) לחוק פינוי ובינוי, יחולו הוראות אותו סעיף, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(א) בכל מקום, במקום ”עסקת פינוי ובינוי“ יקראו ”עסקה לפי תוכנית החיזוק“;
(ב) לעניין פסקה (1), שמאי פינוי ובינוי יהיה שמאי שמונה לפי סעיף 6א.
(ג) הוראות סימן ד׳ בפרק ו׳ לחוק המקרקעין יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחויבים.
(ד) דירה חדשה שהוחלט על בנייתה בהתאם להוראות סעיף זה תהא בבעלותם של מי שערב ביצוע העבודה היו בעלי דירות בבית המשותף, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה.
(א) ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש בהתאם לתכנית החיזוק, טעון החלטה מראש של כל בעלי הדירות; ואולם רשאי המפקח, אף אם לא התקבלה החלטה מראש של כל בעלי הדירות בבית משותף שיש בו ארבע דירות לפחות, ויותר משני בעלי דירות, לאשר את ביצוע העבודה, על פי תביעה של בעלי הדירות שבמועד הגשת התביעה היו בבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף ושני שלישים מהרכוש המשותף היו צמודים לדירותיהם (להלן – הרוב הדרוש לאישור ביצוע העבודה), ובלבד שנתן לכל בעל דירה בבית המשותף הזדמנות לטעון את טענותיו; בהחלטה כאמור ישקול המפקח, בין השאר, את הנסיבות המיוחדות שבהריסת דירתו של בעל דירה המתנגד לביצוע העבודה כאמור והשלכותיהן; הוראות סעיף 5(ב) ו־(ג) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
(א1) לשם חישוב הרוב הדרוש לאישור ביצוע העבודה בבית משותף שבו שש דירות או יותר, יחולו הוראות סעיף 4 לחוק פינוי ובינוי, בשינויים המחויבים.
(א2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יאשר המפקח את ביצוע העבודה כאמור בסעיף קטן (א), אם בעל דירה התנגד בשל אחת הנסיבות המפורטות בפסקאות (1) עד (7) לסעיף 2(ב) לחוק פינוי ובינוי, ויחולו הוראות אותו סעיף בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) בכל מקום, במקום ”עסקת פינוי ובינוי“ יבוא ”עסקה לפי תוכנית החיזוק“;
(2) לעניין פסקה (1), שמאי פינוי ובינוי יהיה שמאי שמונה לפי סעיף 6א.
(ב) דירה שנוספה לבניין בעת בנייתו מחדש בהתאם להוראות סעיף זה תהיה בבעלותם של מי שערב ביצוע העבודה כאמור בסעיף קטן (א) היו בעלי דירות בבית המשותף, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה.
(א) בסעיף זה, ”יזם“ – כהגדרתו בחוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע״ז–2017.
(ב) לפני חתימה על עסקה ראשונה לפי תכנית החיזוק, יקיים היזם כינוס של בעלי הדירות בבית המשותף או ישתתף בכינוס כאמור וימסור לכל בעלי הדירות בבית המשותף מסמך עיקרי הצעה, והכול כאמור בסעיף 1א לחוק פינוי ובינוי.
(ג) נחתמה עסקה ראשונה לפי תכנית החיזוק, ימסור היזם הודעה על כך לכל בעלי הדירות בבית המשותף.
(ד) נחתמה עסקה לפי תכנית החיזוק, ימסור היזם לבעל הדירה שעמו נחתמה העסקה את מסמכי העסקה או העתק נאמן למקור שלהם.
(ה) נחתמה עסקה לפי תכנית החיזוק לפני שנערך כינוס של בעלי הדירות בבית המשותף או לפני שנמסר מסמך עיקרי הצעה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאים רוב בעלי הדירות בבית המשותף, להחליט על ביטולה, כל עוד לא חתמו על העסקה 40% מבעלי הדירות בבית המשותף; הוחלט על ביטול העסקה כאמור, תימסר על כך הודעה ליזם בכתב, ולא יראו את בעלי הדירות שהתקשרו בעסקה כמי שהפרו את ההתקשרות עם היזם.
(ו) על כינוס, מסמך עיקרי הצעה והודעה על חתימת עסקה ראשונה לפי הוראות סעיף זה, יחולו ההוראות לפי סעיף 1ב(ג) לחוק פינוי ובינוי, בשינויים המחויבים.
(א) הוראות סעיף 1ד לחוק פינוי ובינוי יחולו גם לעניין עסקה לפי תכנית החיזוק, בשינויים המחויבים ובשינוי זה – במקום פסקאות (1) ו־(2) שבסעיף 1ד(א) לחוק האמור יקראו:
"(1) היזם לא התקשר בעסקה לפי תכנית החיזוק עם מחצית לפחות מבעלי הדירות בבית המשותף, בתוך 18 חודשים מיום שנחתמה עסקה ראשונה לפי תכנית החיזוק או שהיזם לא התקשר בעסקה לפי תכנית החיזוק עם השיעור הנדרש לפי סעיף 4 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס״ח–2008, או עם הרוב המאפשר פנייה למפקח לפי הוראות סעיף 5 או 5א לחוק האמור, לפי העניין, בתוך שלוש שנים מיום שנחתמה עסקה ראשונה כאמור;
(2) לא נקלטה בקשה להיתר בנייה שהגיש היזם למוסד התכנון המוסמך לפי סעיף 145(א3) לחוק התכנון והבנייה, בתוך שלוש שנים ושישה חודשים מיום שנחתמה עסקה ראשונה לפי תכנית החיזוק.".
(ב) בסעיף זה –
”עסקה לפי תכנית החיזוק“, ו”עסקה ראשונה לפי תכנית החיזוק“ – (נמחקו);
”יזם“ – כהגדרתו בסעיף 5ב.
פורסמו תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית), התשפ״ה–2025.
(א) שר המשפטים, בהסכמת שר הבינוי והשיכון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין תוכנה וצורתה של עסקה לפי תוכנית החיזוק, לרבות הוראות כאמור שבהפרתן יראו את העסקה כבטלה.
(ב) הממונה כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית רשאי לתת אישור לבעל דירה כי עסקה לפי תוכנית החיזוק בטלה בשל הפרת הוראות שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (א).
(ג) הוראות סעיף 7(ג) לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית יחולו על בירור פנייה בעניין כאמור בסעיף קטן (ב).
(א) בסעיף זה –
”החתמה פוגענית“ – כמשמעותה בסעיף 5ב לחוק פינוי ובינוי;
”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשס״ו–2016;
”הממונה“ – כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
(ב) הממונה רשאי לקבוע כי עסקה לפי תכנית החיזוק בטלה, אם מצא כי בעל דירה חתם על עסקה כאמור בנסיבות של החתמה פוגענית;
(ג) על בירור פנייה בעניין כאמור בסעיף קטן (ב) יחולו הוראות סעיף 7 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
(א) כל אחד מהמנויים להלן יציין באופן ברור בפנייה הראשונה לבעלי הדירות, לפני חתימה על עסקה לפי תוכנית החיזוק וכן בנוסח הסכם ההתקשרות בעסקה לפי תוכנית החיזוק, אם הוא אחד מאלה:
(1) מי שפועל מטעמו של יזם המעוניין בביצוע עסקה לפי תוכנית החיזוק;
(2) מי שמקבל או עתיד לקבל תמורה מהיזם או מהקבלן שעתיד לבצע את העבודה;
(3) מי ששכרו תלוי בהתקיימותה של עסקה לפי תוכנית החיזוק.
(ב) אדם כאמור בסעיף קטן (א) ידווח מיוזמתו לבעלי דירות בבית המשותף על כל שינוי בתמורה, שאינו זניח, שיקבל בעל דירה בבית המשותף, בהשוואה לבעלי דירות אחרים באותו בית משותף.
(ג) הפר אדם כאמור בסעיף קטן (א) הוראה מהוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), תהיה בכך עילה לחזרתו של בעל דירה מהסכמה שנתן לעסקה לפי תוכנית החיזוק, אף אם חתם על הסכם התקשרות מחייב.
בעל דירה המתנגד להחלטה שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף 3 וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי לפנות למפקח בתביעה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ג(ב) עד (ה) לחוק המקרקעין, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: בסעיף קטן (ד), במקום הסיפה החל במילים ”בין בדרך של תשלומי איזון“ יבוא ”לרבות בדרך של מתן פיצוי“.
(א) ראה מפקח, כי לשם קבלת החלטה בתביעה לפי סעיפים 5 ו־5א, נדרשת חוות דעת בעניין שבמומחיות של שמאי מקרקעין, יפנה למנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016 (בסעיף זה – מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית), כדי שימנה, לשם מתן חוות הדעת, שמאי הנכלל ברשימת השמאים כאמור בסעיף 2ב לחוק פינוי ובינוי.
(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, יקבע הוראות לעניין פניות למנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומינוי שמאי כאמור בסעיף קטן (א), וכן, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הוראות לעניין קביעת שכרו של שמאי שמונה כאמור.
פורסמו תקנות המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (שכרו של שמאי פינוי ובינוי), התשע״ז–2016.
הסכמת בעל דירה בבית משותף הנדרשת לצורך קבלת החלטה לביצוע עבודה ברכוש המשותף לפי חוק זה, תינתן בכתב ותאומת בידי עורך דין בדרך שמאמתים שטר עסקה לפי הוראות חוק המקרקעין; לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הסכמה כאמור ניתנה לפני מתן היתר הבניה לעבודה או במועד מאוחר יותר.
(א) בעל דירה בבית משותף חייב להשתתף בהוצאות הדרושות לביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה שינוי ברכוש המשותף כאמור בסעיף 3 ובהוצאות השוטפות הדרושות לשם אחזקתו התקינה של תוצר העבודה האמורה, בהתאם להוראות סעיף 58 לחוק המקרקעין, ולעניין עבודה או אחזקה כאמור שקיימת לגביהן הוראה אחרת בדבר נשיאה בהוצאות בפרק ו׳ לחוק המקרקעין – בהתאם לאותה הוראה.
(ב) בעל דירה בבית משותף שהוחלט על הרחבת דירתו כאמור בסעיף 4, יישא בהוצאות הדרושות לכך לגבי דירתו.
(ג) בעל דירה בבית משותף חייב להשתתף בהוצאות הדרושות לביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה בניית דירה חדשה כאמור בסעיף 5, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירתו.
ביצוע עבודה ברכוש משותף לפי הוראות חוק זה, ייעשה יחד עם ביצוע חיזוק של הבית המשותף מפני רעידות אדמה על פי תכנית החיזוק (בחוק זה – חיזוק מפני רעידות אדמה), או לאחריו.
(א) בעל דירה בבית משותף חייב להשתתף בהוצאות הדרושות לביצוע חיזוק מפני רעידות אדמה, בהתאם להוראות סעיף 58 לחוק המקרקעין.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בהוצאות הדרושות לביצוע חיזוק מפני רעידות אדמה שנעשה לפני או יחד עם ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה היחידה היא הרחבת דירה כאמור בסעיף 4, חייב להשתתף רק בעל דירה שהוחלט על הרחבת דירתו כאמור, לפי היחס שבין השטח המורחב בדירתו לכלל השטח המורחב בכל הדירות שהוחלט על הרחבתן.
(ג) הוחלט על ביצוע עבודה שמטרתה הרחבת דירה כאמור בסעיף 4, יחד עם עבודה שמטרתה שינוי ברכוש המשותף כאמור בסעיף 3 או יחד עם עבודה שמטרתה בניית דירה חדשה כאמור בסעיף 5, יחולו הוראות סעיף קטן (א); ואולם כל בעלי הדירות בבית המשותף רשאים להחליט על השתתפות שונה בהוצאות הדרושות לביצוע חיזוק מפני רעידות אדמה מההשתתפות לפי הוראות סעיף קטן (א), ובלבד שאם הוחלט גם על בניית דירה חדשה כאמור בסעיף 5, לא יישא בעל דירה שהוחלט על הרחבת דירתו בהוצאות בסכום העולה על סך ההוצאות שהיה נושא בהן לפי הוראות סעיף קטן (ב) ובסכום הנמוך מסך ההוצאות שהיה נושא בהן לפי הוראות סעיף קטן (א).
מבנה או אגף בבית מורכב כמשמעותו בסעיף 59 לחוק המקרקעין, יראו אותו לעניין חוק זה כבית משותף, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:
(1) אין בביצוע העבודה במבנה או באגף כדי לפגוע בזכויותיו של בעל דירה במבנה או באגף אחר בבית המורכב;
(2) ניתן לבצע חיזוק מפני רעידות אדמה של המבנה או האגף, בלי לבצע חיזוק כאמור של מבנה או אגף אחר בבית המורכב.
הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בית שפרק ו׳1 לחוק המקרקעין חל עליו.
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא מוסמך להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
(ב) שר האוצר רשאי לקבוע תמריצים כספיים לעידוד חיזוק של מבנים מפני רעידות אדמה לפי תכנית החיזוק, שיוענקו לבעלי הזכויות באותם מבנים מאוצר המדינה במקומות שבהם ראה כי אין די בהוראות תכנית החיזוק כדי ליצור כדאיות כלכלית לביצוע חיזוק כאמור.
הנוסח שולב בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969.